חינוך אלטרנטיבי
זרמי חינוך עצמאי בישראל
חינוך אלטרנטיבי

חינוך ביתי

בדרך כלל חינוך ביתי – הנקרא גם חינוך חופשי, חינוך הורי, חינוך משפחתי, הום סקולינג או אנסקולינג – מוגדר כחינוכם של ילדים בגיל בית הספר שלא במסגרת בית הספר. לרוב חינוכם של ילדים אלה נעשה בידי הוריהם ומתקיים בביתם, כלומר הסמכות הלימודית נשארת בידי ההורים ולא מועברות לא לידי המערכת הממלכתית של המדינה ולא לידי עמותות וארגונים מסוגים שונים, כמו בתי ספר וגנים פרטיים.

%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99החינוך הביתי הוא מסגרת רחבה מאוד, הוא נע מחינוך ביתי מובנה מאוד ועד לחינוך ביתי חופשי וספונטני לגמרי; מאלה המשתמשים בגישות של בתי הספר הרגילים לאלה המסתייגים עקרונית ממתודות הוראה קונבנציונאליות; ומאלה הרוכשים עזרי לימוד בכסף רב לאלה המשתמשים רק בחומרים הנמצאים בבית.

אלה המעודדים לחינוך ביתי מאמינים שסיכויו של ילד, שמקבל הכוונה הן מהבית והן מהקהילה הסובבת אותו, להיות תלמיד בעל מגוון ותחכום תרבותיים גדולים יותר מילד שחוויית הלימוד שלו תחומה לבית הספר הממלכתי בלבד.

מקורות החינוך הביתי

ראשיתו של החינוך הביתי בשני אנשי חינוך שפעלו בארצות הברית באופן נפרד ובלתי תלוי בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה. האחד הוא ריימונד מור (Raymond Moore), מחנך אמריקאי שמחקריו המשותפים עם אשתו דורתי מור הביאו להצגתה של מתודה מתונה יחסית לחינוך הביתי. השני הוא ג'ון הולט (John Holt), מחנך בבתי ספר אלטרנטיביים שביקר באותן שנים בחריפות את האופי המחייב של החינוך הבית ספרי ואת חוסר ההומאניות של מערכת החינוך.

ריימונד מור מצא במחקריו שכמה מהליקויים שמהם סובלים תלמידים רבים יותר ויותר, כמו היפראקטיביות, הופעה מוקדמת של קוצר ראייה ודיסלקציה הם לרוב תוצאה של הכבדה מוקדמת מדי על מוחו של הילד ועל מערכת העצבים שלו באמצעות הטלה אינטנסיבית ומתמשכת של משימות עיוניות כמו קריאה וכתיבה. מסקנותיו הראשונות ממחקרים אלה היו שראוי לאחר את הלימודים העיוניים הפורמאליים לגיל 8-10 ולעתים אף לגיל 12. אולם עד מהרה הובילו המסקנות להתעניינות גוברת והולכת שלו ושל אשתו בסגולותיו של החינוך הביתי המסורתי.

ג'ון הולט, שתמך ברפורמות בבתי הספר כשעוד לימד במערכת החינוך, נעשה מתוסכל מכך שהורים מעטים היו מוכנים להתאמץ כדי לשנות את המערכת מבפנים. בד בבד הוא הבחין שמורים בעלי כוונות טובות אולי אך עייפים מלחץ העבודה בלמו לא פעם במו ידיהם את סקרנותם הטבעית של התלמידים.

הולט טען שהדרך ההומאנית ביותר לחנך ילד היא בבית וניסח שיטה חינוכית שאותה כינה "לימוד מהחיים". ממשיכי דרכו של הולט היו אלה שתבעו את המונח המקובל היום לשיטה הזו: Unschooling (אנסקולינג). הדבר החשוב והמשמעותי ביותר לדעת הולט בבית כבסיס לחינוכם של ילדים אינו נעוץ בכך שהבית הוא בית ספר טוב יותר מבתי הספר הציבוריים, אלא שהבית אינו בית ספר כלל! הבית אינו מקום מלאכותי הנבנה כדי שרק לימוד ייערך בין כתליו. הבית הוא מוסד אנושי טבעי, אורגני, מרכזי ובסיסי לאדם, ולכן אין מתאים ממנו ללימוד ולחינוך.

מדוע משפחות בוחרות לחנך את ילדיהן בבית?

אפשר לומר באופן כללי שהורים בוחרים בחינוך ביתי כשהם מחליטים להשאיר את האחריות לחינוך ילדיהם בידיהם ולא להפקידו בידי אנשים זרים. באופן ספציפי אפשר למצוא סיבות שונות מדוע הורים ירצו לגדל את ילדיהם בבית, למשל:

  • כדי להמשיך את יחסי ההורה והילד המתפתחים מאז הלידה. אין שום סיבה רציונאלית או אמוציונאלית להפסיק את הקשר הייחודי הזה רק משום שהילד הגיע לגיל חמש-שש.
  • פיקוח טוב יותר על התכנים בחינוך הילדים. תוכנית הלימודים הבית-ספרית יכולה להיות בהחלט מוטלת בספק לא פעם. אבל גם מעבר לרכישת ידע ומיומנויות בסיסיות, המורים בבתי הספר הם בעלי רמות שונות של אינטליגנציה, אמפטיה, רצון טוב, וכן של השקפות חברתיות ופוליטיות המנוגדות לאלה של ההורים.
  • חוסר שביעות רצון מרמת הלימודים וההישגים של תלמידי בתי הספר בארץ, כדאי לזכור שמבחני ידע מראים שרמת הלימוד בארץ מדרדרת זה שנים לעומת מדינות אחרות.
  • יכולת טובה יותר לענות על סגנון הלימוד או הצרכים המיוחדים של הילדים. האם באמת ישיבה מתמשכת על כסאות מהבוקר ועד הצהריים המאוחרים בין 40 תלמידים אחרים היא הדרך הטובה ביותר ללמוד משהו בחיים?
  • דאגה לביטחונם של הילדים, אין זה סוד שבתי הספר נעשים אלימים יותר ויותר, והתלמידים נחשפים גם אם לא למכות ממש אז לאיומים, להטרדות וכולי. הילדים עצמם לא תמיד מספרים על כך למורים או להורים, וגם אם מספרים על כך למורה לא תמיד יש לו היכולת להגן עליהם כפי שצריך מהשפעות שליליות כאלה ואחרות.
  • גמישות בניהול הזמן, משפחה יכולה להחליט למשל לצאת לחופשה משפחתית ארוכה דווקא בפברואר, וללמוד ביולי...
  • קיבעון מחשבתי פדגוגי במשרד החינוך, קיבעון שמקשה מאוד על הכנסה של אלטרנטיבות חינוכיות לתוכנית הלימודים בכלל בתי הספר (גם אם הן פופולאריות ברחבי העולם, כמו חינוך מונטסורי, חינוך אנתרופוסופי-ולדורף וחינוך דמוקרטי ופתוח).

אבל האם הורים ללא הכשרה מסוגלים בכלל ללמד?

ילדים לא צריכים בהכרח שקבוצת מבוגרים בעלי תעודות הוראה תלמד אותם. הם צריכים הורים שמוכנים לעזור להם למצוא תשובות לשאלות שלהם אודות העולם הזה, שמוכנים לבלות אתם חלק נכבד מכל יום שעובר ושאינם חושבים שציונים ותעודות של מוסדות מדינה הם מראית הכול. נראה גם שמכל המורים בעולם, ההורים הם אלה שמכירים בצורה הטובה ביותר את ילדיהם, הם יודעים מה מעניין אותם, כיצד לגשת אליהם וכיצד לתקשר איתם. ילדים צריכים בעיקר הורים שמאמינים בהם – מאמינים בהם די כדי לאפשר להם למצוא את ייעודם ולעזור להם להיות כל מה שהם רוצים להיות.

חינוך אלטרנטיבי ברשת
חינוך אלטרנטיבי בחדשות
חינוך אלטרנטיבי - חדשות Google
(בקרוב הגאדג'ט המלא...)
מכירים מסגרת אלטרנטיבית?
שילחו לנו הודעה!